טעימה מאוצרות שפת היידיש ותרבותה

על יצירתו של מרק (מ. ווארשאווסקי) ורשבסקי (1848-1907)

משורר, מלחין וזמר יידיש עממי

מרק ורשבסקי (מ. ווארשאווסקי) נולד באודסה ב-1848 וכילד עבר לגור בג'יטומיר שם קיבל חינוך מסורתי, למד בחדר והשלים את לימודיו בישיבה. במקביל החל ללמוד גם לימודים כלליים וכשהצליח בבחינות האקסטרניות החל ללמוד משפטים באוניברסיטת אודסה. עם סיום לימודיו התפרנס בדוחק כעורך דין בקייב. ב-1903 הועסק על ידי חברה בלגית כיועץ משפטי אבל הוא חלה וב-1905 חזר לקייב שם הוא נפטר ב-1907.

ורשבסקי היה אמן טבעי ומבורך, וכבר מגיל מאוד צעיר כתב הלחין ושר שירי עם שחיבר, שזכו להצלחה בין קרובי משפחה וידידים. הוא לא ראה עצמו כיוצר שחי מיצירתו, אבל שיריו התפרסמו ברחבי "תחום המושב" והשמועות על כשרונו הגיעו אל שלום עליכם, ביאליק וחבורתם, שישבו אז באודסה וסביבתה. שלום עליכם התלהב מאוד משיריו ופזמוניו, ובסוף 1890 שכנע את ורשבסקי להכתיב לו את שיריו ופרסם אותו ואת יצירתו ברחבי העולם היהודי – קודם באוקראינה ובמזרח אירופה, ואחר כך ברחבי העולם. ב-1901 פורסמו 25 משירי ורשבסקי בשם "שירי עם יידים עם תווים" כולל הקדמה של שלום עליכם. ורשבסקי החל להופיע בפומבי, בעצרות עם ציוניות, נשפים וכנסים, ושיריו זכו לתהודה עצומה. עד כדי כך התחבבו על קהל השומעים, שאחדים מהם נחשבו לשירי עם שמחברם אלמוני. הוא הופיע יחד עם שלום עליכם כשהאחרון קורא מיצירותיו וורשבסקי שר משיריו ומלווה את עצמו בפסנתר.

שיריו הגיעו גם לארץ ישראל, תורגמו לעברית, ונמצאים עד היום יחד עם מחברם, בין אבני היסוד של הזמר העברי. 

שיריו של ורשבסקי, ינקו ממקורות עממיים, אך היו גם בעלי צביון עממי מובהק, לשון פשוטה ומתנגנת, ורוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה. הם נשמרו ברבות השנים ונכללים ברוב האנתולוגיות של שירי יידיש.

שיריו נאספו ונדפסו ביידיש, קודם בוורשה, ואחר כך גם באודסה, ניו יורק ובואנוס איירס. שם הופיע ב-1958 אוסף של 45 משיריו בעריכתו של שמואל רוז'אנסקי. ב-2002 האוניברסיטה העברית בירושלים הוציאה לאור מהדורה מורחבת של שירי וארשבסקי בעריכת סיני לייכטר. בבית הספרים הלאומי מצויים כמה מקובצי השירים שלו ביידיש. לשירי ורשבסקי יש גם הד בתולדות הזמר העברי.

בין שיריו המפורסמים: "דער בעכער – טייַערע מלכּה" (הגביע - מלכה היקרה), "די ראָד – די מעזינקע אויסגעגעבן" (בת זקוניי השאתי), "דעם מילנערס טרערן" (דמעות הטוחן), "אויפן פּריפּעטשיק" (על האח) שהתפרסם בעברית כ"אלף-בית".

השיר המפורסם ביותר של ורשבסקי "אויפן פּריפּעטשיק" (בתרגום לעברית: על האח מוכר גם כ-אלף בית) הוא שיר יידיש רגשי מתאר את "חיידר" החמים, בו מבוערת האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית.

השיר הודפס ב-1901 בספרו של ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירים יהודיים עם תווים), שם הופיע לראשונה עם התווים.

השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים בעת לימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות על פי מנגינת השיר. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של חוה אלברשטיין, אסתר עופרים, צילה דגן ודודו פישר. השיר הושמע בפסקול סרטו המפורסם של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר" ובמחזמר "טופלה טוטוריטו" על פי שלום עליכם בביצועו של שמוליק סגל.

השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913. 

השיר המקורי ביידיש

"אוֹיפְן פְּרִיפֶּעטְשִיק בְּרֶענְט אַ פַיֵיערְל
אוּן אִין שְׁטוּבּ אִיז הֵייס,
אוּן דֶער רֶבִּי לֶערְנְט קְלֵיינֶע קִינְדֶערְלֶעךְ
דֵעם אַלֶף־בֵּית (בייס)."

רעפריין:

"זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,
ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;
זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:
קָמֶץ־אַלֶף: אָ!

לֶערְנְט, קִינְדֶער, מִיט גְרוֹיס חֶשֶׁק,
אַזוֹי זָאג אִיךְ אַייךְ אָן;
ווֶער סְ'ווֶעט גִיכֶער פוּן אַייךְ קֶענֶען עִבְרִי,
דֶער בַּאקוּמְט אַ פאָהן.

לֶערְנְט, קִינְדֶער, הָאט נִישְׁט מוֹרָא,
יֶעדֶער אָנְהֵייבּ אִיז שְׁווֶער;
גְלִיקְלֶעךְ דֶער ווָאס הָאט גֶעלֶערְנְט תּוֹרָה,
צִי דַארְף אַ מֶענְטְש נָאךְ מֶער?

אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, עֶלְטֶער ווֶערְן,
ווֶעט אִיר אַלֵיין פַארְשְׁטֵיין,
ווִיפְל אִין דִי אוֹתִיוֹת לִיגְן טְרֶערֶן
אוּן ווִיפְל גֶעווֵיין...

אַז אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, דֶעם גָלוּת שְׁלֶעפְן,
אוֹיסְגֶעמוּטְשֶעט זַיין,
זָאלְט אִיר פוּן דִי אוֹתְיוֹת כּוֹח שֶעפְן,
קוּקְט אִין זֵיי אַרַיין."

קישור לשיר 'אויפן פּריפּעטשיק' בביצוע חוה אלברשטיין

'אויפן פּריפּעטשיק' 

המחזאים הגדולים של תיאטרון היידיש באירופה

למידע נוסף

 שלום עליכם                       אברהם גולדפאדן 

[ערוך על פי ויקיפדיה ומקורות שונים במרשתת]

בשיתוף: