רועי חן- בעקבות פרסום גליון "הדיבוק"

מוטי יקר, 

אני כותב לך לאחר קריאה בגליון המופלא המוקדש למחזה "הדיבוק". אני מוריד את הכובע בפניך על היוזמה, ההשקעה, הידע, הטעם הטוב ותחושת השליחות שבלעדיה אי אפשר היה לייצר גליון כזה.

בחרת בכותבים שהנושא בנפשם. והם עשו את עבודתם באופן הטוב ביותר. בתור מי שחקר את המחזה לעומק, גיליתי פנים חדשים ומרתקים. 

העיצוב ללא רבב, החל בחומרים הויזואלים, הפונט, גודל האות וכלה בנייר. לא חסכת בכלום.

מפליא, אולי עצוב, שאיש לא ראה לנכון לפרסם עד היום את המחזה המלא של אנ-סקי ביידיש ולצדו את התרגום העברי של חיים נחמן ביאליק. אין לנו הרבה קלאסיקות של התרבות העברית המודרנית והדיבוק ללא ספק נושא בגאווה את הכותרת "המחזה העברי החשוב ביותר במאה ה-20". אפילו שלא נכתב במקור בעברית. מי היתה רובינא ללא חנה'לה? לא אותה רובינא שהכרנו. הבימה, התיאטרון הלאומי, התעצבה בדמותו של הדיבוק. הוא הסיפור שלנו, התרבות היהודית שדבקה בנו. 

עם הופעת הגליון הזה, הדיבוק זוכה בכבוד הראוי לו. זהו ספר לימוד, העשרה, מחקר, שמוכרח להיות בכל ספריה ובכל מוסד חינוכי המכבד את עצמו. הדיבוק פתוח למחקר לכל מי שמתעניין לא רק בתיאטרון אלא בכלל, במסורת יהודית, בתורת הסוד, בפסיכולוגיה, בהעצמה נשית, באהבה, באינסוף נושאים.

אני מרגיש כבוד עצום שתרמתי את חלקי הקטן לגליון החשוב הזה. 

מי יתן והממונים על כך - יבינו את תרומתך לתרבות העברית ויסייעו לך בגליונות הבאים. מן הראוי שאדם כמוך יזכה לתמיכה ממשלתית מסודרת ויוכל להרוות את צמאוננו התרבותי גם הלאה.

שלך, 

רועי חן 

דרמטורג תיאטרון 'גשר'